החלטה בתיק מ"ת 17248-11-12 - פסקדין

1.         בהמשך להחלטתי מיום 6/12/12, במסגרתה קבעתי דבר קיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר, על רקע כתב אישום המייחס למשיב ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה וניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות לכאורה, ובהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21ב' לחסד"פ, התקבל תסקיר שירות המבחן.

2.         מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 26, רווק, יליד ארגנטינה, מתגורר מזה 3 שנים בארץ, אב לילדה קטינה המתגוררת עם אמה בארגנטינה. בהיותו בן 16 הוריו התגרשו, משפחת מוצאו מונה חמישה אחים, אחות אחת מתגוררת באילת, ושאר אחיו מתגוררים בארגנטינה כאשר לדבריו אח אחד מאובחן כסכיזופרן שוהה במוסד בארגנטינה מזה שנים רבות. המשיב סיים 14 שנות לימוד בארץ מוצאו, לאחר עלייתו ארצה שירת בצבא במשך שישה חודשים, עובר למעצרו עבד כפורק סחורה ממשאיות.

            התרשמות שירות המבחן - שירות המבחן התרשם, כי המשיב הציג בפניהם מידע חד מימדי אשר מציג אותו באור חיובי ומתפקד, למעט המידע שמסר אודות התנהלותו בגיל ההתבגרות. עוד התרשם השירות, כי בהיותו נער, חווה המשיב אירוע משברי אשר התקשה להתמודד עמו ואשר השפיע עליו. עוד התרשם השירות, כי המשיב בעל יכולות לתפקוד תקין, דבר שבא לידי ביטוי בקליטתו בארץ, התמודדותו והתאקלמותו המהירה במישור התעסוקתי ובמישור החברתי. בשיחה עמם שלל דפוסי התנהגות אלימים ותוקפניים, כדפוס התנהגות המוכר לו. שירות המבחן התרשם מפער בין האופן שבו המשיב מציג את תפקודו ומאפייני אישיותו לבין העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ודפוסי התנהגותו האלימים. עוד התרשם השירות, כי במצבים חברתיים ייתכן והמשיב יפעל בקלות דעת ובאופן מרצה, כשמתקשה לסרב לאחר גם במחיר של פריצת גבולות והתעלמות מהמחירים אותם עלול לשלם בגין התנהגותו.

            רמת מסוכנות - שירות המבחן סבור, כי מחד לאור מאפייני אישיותו והתנהגותו של המשיב, ושאיפותיו לניהול אורח חיים נורמטיבי, ומאידך הפער הקיים בין האופן בו מציג עצמו לבין המיוחס לו בכתב האישום והתרשמותם, כי במצבים מסוימים עשוי לנהוג באופן מרצה תוך פריצת גבולות ללא חשיבה על השלכות מעשיו, קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות.

            עוד עולה מהתסקיר, כי שירות המבחן שוחח עם המתלונן, בן 19, מתגורר באשדוד. לדבריו,  לא הכיר את המשיב קודם לאירוע, וכי רצונו היה לקבל חזרה את הכסף שנגנב ממנו. עוד מסר, כי נדקר מספר פעמים בגופו, ונזקק לטיפול רפואי ושהה כשבוע וחצי בטיפול נמרץ. כתוצאה מכך, שוחרר משירותו הצבאי למרות חוסר רצונו. תיאר כי חווה חרדה יומיומית, מתקשה לאכול ולישון כהרגלו ונוטל תרופות הרגעה ומשככי כאבים. עוד הביע חשש לפגיעה חוזרת בו אם המשיב ישוחרר למעצר בית או באם יפגוש אותו באשדוד. שירות המבחן התרשם כי המתלונן חווה חרדה ממשית לחייו.

עוד שוחח שירות המבחן עם אמו של המתלונן. לדבריה, לאחר האירוע קיבלה טלפון בעל אופי מאיים. עוד מסרה, כי מאז האירוע השתנו חייהם, הם מתקשים לאפשר לבנם לצאת מביתו לבדו ודואגים שילווה על ידי בן משפחה.

החלופה המוצעת - החלופה שהוצעה הינה בדמות מעצר בית בבית בני הזוג סנקרמן אלברס. אלבה נעומי, בת 55, עקרת בית, מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי. המשיב הינו הבן דודה שלה. בעלה- אומברטו אלברס, בן 65, עובד כחשמלאי, מזה חודש וחצי מתקיים מקצבת ביטוח לאומי ואמור לחזור לעבודתו בעוד כחודש וחצי. לבני הזוג שלושה ילדים בוגרים, כאשר הבן הבכור נעצר לפני כ-4 חודשים לאחר שהשתתף בתגרה. עוד עולה מהתסקיר, כי בני הזוג עלו ארצה מארגנטינה בשנת 2002, לא ראו את המשיב מאז שהיה בן 10 אך מעוניינים לעזור לו, אולם, הם אינם מעורים בנסיבות מעצרו. עוד עולה מהתסקיר, כי הבינו מהסנגור ביחס לתפקידם כמפקחים, כי ככל הנראה מדובר בפרק זמן קצר בו יהוו גורמים מפקחים וכי הם יקבלו כסף מאחיו של המשיב על מנת לממן את מחיותו של המשיב.          
שירות המבחן התרשם, כי המפקחים המוצעים בעלי רצון לסייע למשיב, אולם המדובר באנשים חלשים, הבעל הנו חסר אמון במערכת אכיפת החוק וקיים ספק באשר למידת היכרותו עם המשיב ויכולתו להוות גורם מפקח ומציב גבולות חזק דיו עבורו. עוד התרשם השירות, כי הם ניסו לטשטש ולגונן על התנהגות המשיב והביעו עמדות בעייתיות באשר להתנהלות הממסד ומערכת אכיפת החוק.           
לסיכום, שירות המבחן התרשם, כי אין בחלופה המוצעת כדי לצמצם את רמת הסיכון ועל כן לא באו בהמלצה לשחררו ממעצר.

3.         ב"כ המבקשת עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, בשים לב לחומרת העבירות ונסיבות ביצוען, המשיב דקר את המתלונן והמשיך לרדוף אחריו ברחוב ראשי לאור יום. עוד נטען, כי באם המשיב ישוחרר לחלופת מעצר, על החלופה להיות הדוקה מאוד כך שתאיין את מסוכנותו של המשיב. לגישתה, החלופה שהוצעה ונבחנה על ידי שירות המבחן, אינה עונה על דרישות אלו, שכן המפקחים לא ראו את המשיב מגיל 10, אינם משמשים לו מקור סמכות ואינם דוברי השפה העברית.

4.         ב"כ המשיב מנגד, עתר לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שהוצעה ונבחנה, על אף האמור בתסקיר שירות המבחן. עוד נטען, כי למשיב אין משפחה נוספת בארץ, מלבד אחותו המתגוררת באילת, עמה הוא לא בקשר.

5.         השיקולים העיקריים בבוא בית המשפט לבחון אפשרות לשחרור נאשם לחלופת מעצר כוללים, בין היתר, עבר פלילי ומהותו, מספר האישומים ונסיבותיהם ותסקיר שירות מבחן (ראה: בש"פ 5887/10, בש"פ 11053/05). משמצא בית המשפט, כי יש טעם בבחינת חלופת מעצר, יבחן בית המשפט את החלופה הפרטנית המוצעת ואם עומדת היא במטרתה לאור הנסיבות (ראה: בש"פ 9109/09).

6.         בפניי התייצבו המפקחים המוצעים, אשר נבחנו אף על ידי שירות המבחן, והביעו את רצונם לשמש חלופת מעצר ולפקח על המשיב ככל שיידרש. לא שוכנעתי שיש בחלופה המוצעת כדי לתת מענה הולם לרמת הסיכון הלכאורית הנשקפת מצד המשיב, הן מהטעמים המפורטים בתסקיר שירות המבחן והן בשל אופי ונסיבות ביצוע העבירות לכאורה.

7.         על רקע המתואר לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, עיינתי בתסקיר שגובש בעניינו של המשיב, חקרתי את הערבים שנבחנו על ידי שירות המבחן, ובהעדר חלופה נאותה, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. יחד עם זאת, פתוחה הדרך בפני ב"כ המשיב לפנות בבקשה לעיון חוזר היה ותימצא חלופה אחרת הולמת שתיבחן גם היא על ידי שירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: